טר

טר

ед.ч., м. р., 2 л., повел. накл./

נָטַר [לִנטוֹר, נוֹטֵר, יִיטוֹר]

стеречь, сторожить (уст.)

נָטַר טִינָה / אֵיבָה (ל-)

затаил обиду (к)